נטל

• (pa'ál verb):

  (Tiberian Hebrew) IPA^(key): /nɔːˈtˁal/

  (Modern) IPA^(key): /naˈtal/

• (noun):

  (Tiberian Hebrew) IPA^(key): /ˈneː.tˁɛl/

  (Modern) IPA^(key): /ˈne.tel/

נָטַל • (natál) (pa'al construction)

(transitive)

1. to load (something on someone), cause someone to bear (something)
   • Lamentations 3:28, with Young's Literal Translation:

     יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָיו

     yeshév badád v'yidóm kí natál aláv

     He sitteth alone, and is silent, For He hath laid [it] upon him.

   • 2 Samuel 24:12:

     שָׁלֹשׁ אָנֹכִי נוֹטֵל עָלֶיךָ בְּחַר־לְךָ אַחַת־מֵהֶם וְאֶעֱשֶׂה־לָּךְ

     shalśh aní notél alécha b'char-l'chá achat-mehém v'eese-lách

     Three I am loading upon you: choose one of them, and I will do to you

2. to take (grab and move to oneself)
   • c. 200, Mishna תמיד chapter 1:

     נטל את המפתח ופתח את הפשפש ונכנס מבית המוקד לעזרה

   • a. 217 CE, Mishnah, Shabbat 1:1:

     ‏פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונתן לתוך ידו של עני, או שנטל מתוכה והבניס, בעל הבית חיב והעני פטור‎

     pashat ba'al habayit yado lakhuts v'natan l'tokh yado shel ani, o shenatal mitokha v'hikhnis, ba'al habayit khayav v'he'ani patur.

     [if] the lord of the house extended his hand to the outside and gave [something] into the hand of the poor man, or took something from [the poor man's hand] and brought [it] inside, the lord of the house is liable and the poor man is exempt.

   • a. 1200, Maimonides, משנה תורה‎,‎ גזילה ואבידה chapter 4:

     שאמר הגזלן מעולם לא נכנסתי ולא נטלתי כלום

     sheamár hagazlán meolám ló nichnásti v'ló natálti k'lúm

     that the thief said, I never entered and I took nothing

3. (Judaism) to pour water over (hands)
   • c. 1563, Joseph Karo, שלחן ערוך‎,‎ אורח חיים‎ chapter 4:

     השכים קודם עמוד השחר ונטל ידיו יש להסתפק אם צריך ליטול ידיו פעם אחרת כשיאור היום להעביר רוח רעה השורה על הידים

• נְטִילַת יָדַיִם‎

נטל \ נִטַּל • (nitál) (nif'al construction)

1. defective spelling of ניטל‎

נִטֵּל • (nitél) (pi'el construction)

1. defective spelling of ניטל‎

נֵטֶל • (nétel) m (singular construct נֵטֶל־) [pattern: קֵטֶל]

1. load, burden

   מֵי נֵטֶל‎ ― méi nétel ― ballast water

   • Proverbs 27:3:

     כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם

     kóved éven v'nétel hachól v'cháas evíl kavéd mishnehém

     The weight of a stone and the load of sand — and the anger of a fool is weightier than the two of them.

2. onus (figurative burden)