ברכה

Hebrew

Etymology

Root
ב־ר־ך‎

From the root ב־ר־ך‎ . Cognate with Arabic بَرَكَة‎ (baraka).

Pronunciation

(Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /bʁaˈχa/

Noun

בְּרָכָה • (b'rakhá) f (plural indefinite בְּרָכוֹת‎, singular construct בִּרְכַּת־‎, plural construct בִּרְכוֹת־‎)

blessing, congratulation

Declension

Declension of בְּרָכָה

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
	State	Form	Person	m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	בְּרָכָה	first	בִּרְכָתִי‎		בִּרְכָתֵנוּ‎
	definite	הַבְּרָכָה‎	second	בִּרְכָתְךָ‎	בִּרְכָתֵךְ‎	בִּרְכַתְכֶם‎	בִּרְכַתְכֶן‎
	construct	בִּרְכַּת־‎	third	בִּרְכָתוֹ‎	בִּרְכָתָהּ‎	בִּרְכָתָם‎	בִּרְכָתָן‎
plural	indefinite	בְּרָכוֹת‎	first	ברכותיי \ בִּרְכוֹתַי‎		בִּרְכוֹתֵינוּ‎
	definite	הַבְּרָכוֹת‎	second	בִּרְכוֹתֶיךָ‎	ברכותייך \ בִּרְכוֹתַיִךְ‎	בִּרְכוֹתֵיכֶם‎	בִּרְכוֹתֵיכֶן‎
	construct	בִּרְכוֹת־‎	third	בִּרְכוֹתָיו‎	בִּרְכוֹתֶיהָ‎	בִּרְכוֹתֵיהֶם‎	בִּרְכוֹתֵיהֶן‎

Derived terms

Related terms

בירך \ בֵּרֵךְ‎ (berékh, “to bless”)

Descendants

Yiddish: ברכה‎ (brokhe)
- → Dutch: brooche

Ladino

Etymology

From Hebrew בְּרָכָה‎ (b'rakha).

Noun

ברכה f (Hebrew spelling, Latin spelling berahá)

blessing

Yiddish

Etymology

From Hebrew בְּרָכָה‎ (b'rakha).

Noun

ברכה • (brokhe) f, plural ברכות‎ (brokhes)

blessing

Descendants

→ Dutch: brooche

This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.