בירך

Hebrew
Root
ב־ר־ך‎

Etymology

Cognate with Arabic بَارَكَ‎ (bāraka), Aramaic בָּרֵךְ‎, Amharic ባረከ (baräkä)

Verb

בירך \ בֵּרֵךְ \ בֵּרַךְ • (berékh / berákh) (pi'el construction, future יְבָרֵךְ‎, passive participle בָּרוּךְ‎, passive counterpart בורך \ בֹּרַךְ‎)

  1. to bless
  2. (euphemistic) to curse

Conjugation
Conjugation of בירך \ בֵּרֵךְ (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first בירכתי \ בֵּרַכְתִּי‎בירכנו \ בֵּרַכְנוּ‎
second בירכת \ בֵּרַכְתָּ‎בירכת \ בֵּרַכְתְּ‎בירכתם \ בֵּרַכְתֶּם‎בירכתן \ בֵּרַכְתֶּן‎
third בירך \ בֵּרֵךְבירכה \ בֵּרְכָה‎בירכו \ בֵּרְכוּ‎
present מְבָרֵךְ‎מְבָרֶכֶת‎מְבָרְכִים‎מְבָרְכוֹת‎
future first אֲבָרֵךְ‎נְבָרֵךְ‎
second תְּבָרֵךְ‎תְּבָרְכִי‎תְּבָרְכוּ‎תְּבָרֵכְנָה‎1
third יְבָרֵךְ‎תְּבָרֵךְ‎יְבָרְכוּ‎תְּבָרֵכְנָה‎1
imperative בָּרֵךְ‎בָּרְכִי‎בָּרְכוּ‎בָּרֵכְנָה‎1
notes
  1. Uncommon in Modern Hebrew.
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.