שרד

Hebrew
Root
שׂ־ר־ד‎

Verb

שרד \ שָׂרַד • (sarád) (pa'al construction)

  1. (of people) to survive (live past a life-threatening event)
    • ‏הכלב היה היחיד ששרד ברעידת האדמה.‎‎
      hakélev hayá hayakhíd shesarád beridát ha'adamá.
      The dog was the only one who survived the earthquake.
  2. (of things) to survive (remain intact after a disaster)
    • ‏ספר התורה שרד בשרפה בבית הכנסת בדרך נס.‎‎
      séfer hatórah sarád beshrefá bebéyt haknéset bedérekh nés.
      The Torah scroll miraculously survived the fire at the synagogue.

Conjugation
Conjugation of שָׂרַד (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לשרוד \ לִשְׂרֹד‎
  • action noun: שְׂרִידָה‎
  • passive participle: שָׂרוּד‎
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first שָׂרַדְתִּי‎שָׂרַדְנוּ‎
second שָׂרַדְתָּ‎שָׂרַדְתְּ‎שְׂרַדְתֶּם‎1שְׂרַדְתֶּן‎1
third שָׂרַדשָׂרְדָה‎שָׂרְדוּ‎
present שׂוֹרֵד‎שׂוֹרֶדֶת‎שׂוֹרְדִים‎שׂוֹרְדוֹת‎
future first אשרוד \ אֶשְׂרֹד‎נשרוד \ נִשְׂרֹד‎
second תשרוד \ תִּשְׂרֹד‎תִּשְׂרְדִי‎תִּשְׂרְדוּ‎תשרודנה \ תִּשְׂרֹדְנָה‎2
third ישרוד \ יִשְׂרֹד‎תשרוד \ תִּשְׂרֹד‎יִשְׂרְדוּ‎תשרודנה \ תִּשְׂרֹדְנָה‎2
imperative שרוד \ שְׂרֹד‎שִׂרְדִי‎שִׂרְדוּ‎שרודנה \ שְׂרֹדְנָה‎2
notes
  1. Pronounced שָׂרַדְתֶּם‎ and שָׂרַדְתֶּן‎ in informal Modern Hebrew.
  2. Uncommon in Modern Hebrew.
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.