שקט

Hebrew
Root
שׁ־ק־ט‎

Verb

שָׁקַט • (shakát) (pa'al construction)

  1. rest, be in peace

Conjugation
Conjugation of שָׁקַט (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לשקוט \ לִשְׁקֹט‎
  • action noun: —
  • passive participle: —
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first שָׁקַטְתִּי‎שָׁקַטְנוּ‎
second שָׁקַטְתָּ‎שָׁקַטְתְּ‎שְׁקַטְתֶּם‎1שְׁקַטְתֶּן‎1
third שָׁקַטשָׁקְטָה‎שָׁקְטוּ‎
present שׁוֹקֵט‎שׁוֹקֶטֶת‎שׁוֹקְטִים‎שׁוֹקְטוֹת‎
future first אשקוט \ אֶשְׁקֹט‎נשקוט \ נִשְׁקֹט‎
second תשקוט \ תִּשְׁקֹט‎תִּשְׁקְטִי‎תִּשְׁקְטוּ‎תשקוטנה \ תִּשְׁקֹטְנָה‎2
third ישקוט \ יִשְׁקֹט‎תשקוט \ תִּשְׁקֹט‎יִשְׁקְטוּ‎תשקוטנה \ תִּשְׁקֹטְנָה‎2
imperative שקוט \ שְׁקֹט‎שִׁקְטִי‎שִׁקְטוּ‎שקוטנה \ שְׁקֹטְנָה‎2
notes
  1. Pronounced שָׁקַטְתֶּם‎ and שָׁקַטְתֶּן‎ in informal Modern Hebrew.
  2. Uncommon in Modern Hebrew.

Adjective

שָׁקֵט • (shakét) (feminine שְׁקֵטָה‎, masculine plural שְׁקֵטִים‎, feminine plural שְׁקֵטוֹת‎)

  1. serene‏, peaceful‏‏‏‏‏
    • אביתר בנאי, אב הרחמן
      אשיר לה מנגינה שקטה ואחכה
  2. silent, quiet

Noun

שֶׁקֶט • (shéket) m [pattern: קֶטֶל]

  1. serenity‏, rest‏‏‏‏
  2. silence‏‏‏‏, quietness

References

Further reading
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.