רוקן

Hebrew

Verb

רוֹקֵן • (rokén) (pi'el construction)

  1. to empty (something)

Conjugation
Conjugation of רוֹקֵן (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לְרוֹקֵן‎
  • action noun: רִיקוּן‎
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first רוֹקַנְתִּי‎רוֹקַנּוּ‎
second רוֹקַנְתָּ‎רוֹקַנְתְּ‎רוֹקַנְתֶּם‎רוֹקַנְתֶּן‎
third רוֹקֵןרוֹקְנָה‎רוֹקְנוּ‎
present מְרוֹקֵן‎מְרוֹקֶנֶת‎מְרוֹקְנִים‎מְרוֹקְנוֹת‎
future first אֲרוֹקֵן‎נְרוֹקֵן‎
second תְּרוֹקֵן‎תְּרוֹקְנִי‎תְּרוֹקְנוּ‎תְּרוֹקֵנָּה‎1
third יְרוֹקֵן‎תְּרוֹקֵן‎יְרוֹקְנוּ‎תְּרוֹקֵנָּה‎1
imperative רוֹקֵןרוֹקְנִי‎רוֹקְנוּ‎רוֹקֵנָּה‎1
notes
  1. Uncommon in Modern Hebrew.

Verb

רוֹקַן • (rokán) (pu'al construction)

  1. to be emptied

Conjugation
Conjugation of רוֹקַן (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: —
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first רוֹקַנְתִּי‎רוֹקַנּוּ‎
second רוֹקַנְתָּ‎רוֹקַנְתְּ‎רוֹקַנְתֶּם‎רוֹקַנְתֶּן‎
third רוֹקַןרוֹקְנָה‎רוֹקְנוּ‎
present מְרוֹקָן‎מְרוֹקֶנֶת‎מְרוֹקָנִים‎מְרוֹקָנוֹת‎
future first אֲרוֹקַן‎נְרוֹקַן‎
second תְּרוֹקַן‎תְּרוֹקְנִי‎תְּרוֹקְנוּ‎תְּרוֹקַנָּה‎1
third יְרוֹקַן‎תְּרוֹקַן‎יְרוֹקְנוּ‎תְּרוֹקַנָּה‎1
imperative ————1
notes
  1. Uncommon in Modern Hebrew.

Verb

רוקן \ רֻקַּן • (rukán) (pu'al construction)

  1. Alternative form of רוֹקַן (rokán)

Conjugation
Conjugation of רוקן \ רֻקַּן (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: —
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first רוקנתי \ רֻקַּנְתִּי‎רוקנו \ רֻקַּנּוּ‎
second רוקנת \ רֻקַּנְתָּ‎רוקנת \ רֻקַּנְתְּ‎רוקנתם \ רֻקַּנְתֶּם‎רוקנתן \ רֻקַּנְתֶּן‎
third רוקן \ רֻקַּןרוקנה \ רֻקְּנָה‎רוקנו \ רֻקְּנוּ‎
present מרוקן \ מְרֻקָּן‎מרוקנת \ מְרֻקֶּנֶת‎מרוקנים \ מְרֻקָּנִים‎מרוקנות \ מְרֻקָּנוֹת‎
future first ארוקן \ אֲרֻקַּן‎נרוקן \ נְרֻקַּן‎
second תרוקן \ תְּרֻקַּן‎תרוקני \ תְּרֻקְּנִי‎תרוקנו \ תְּרֻקְּנוּ‎תרוקנה \ תְּרֻקַּנָּה‎1
third ירוקן \ יְרֻקַּן‎תרוקן \ תְּרֻקַּן‎ירוקנו \ יְרֻקְּנוּ‎תרוקנה \ תְּרֻקַּנָּה‎1
imperative ————1
notes
  1. Uncommon in Modern Hebrew.

Yiddish

Etymology

From Old High German rucki, but lacking the umlaut found in German Rücken.

Noun

רוקן • (rukn) m, plural רוקנס‎ (rukns)

  1. back (the rear of body)

See also
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.