פיסח

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /piˈseaχ/

פיסח \ פִּסֵּחַ • (piséach) (pi'el construction)

1. to jump, skip, leap.
   • 1 Kings 18:26, with translation of the King James Version:

     ‏וַיְפַסְּחוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ‎

     vay'fas'chú al hamizbéach

     And they leaped upon the altar

פיסח \ פִסֵּחַ • (piséach) (feminine פיסחה \ פִּסְּחָה‎, masculine plural פיסחים \ פִּסְּחִים‎, feminine plural פיסחות \ פִּסְּחוֹת‎)

1. lame (unable to walk properly because of a problem with one's feet or legs)
   • Leviticus 21:18, with translation of the King James Version:

     ‏כִּי כָל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב אִישׁ עִוֵּר אוֹ פִסֵּחַ אוֹ חָרֻם אוֹ שָׂרוּעַ‎

     ki chol ish ashér bo mum lo yikráv ish ivér o piséach o charúm o sarúa

     For whatsoever man he be that hath a blemish, he shall not approach: a blind man, or a lame, or he that hath a flat nose, or any thing superfluous

   • 2 Samuel 5:6, with translation of the King James Version:

     ‏לֹא תָבוֹא הֵנָּה כִּי אִם הֱסִירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים‎‎

     lo tavó héna ki im hesir'chá haivrím v'hapischím

     Except thou take away the blind and the lame, thou shalt not come in hither