נברא

Hebrew

Verb

נִבְרָא • (nivra) (nif'al construction, active counterpart בָּרָא‎)

  1. to be created

Conjugation
Conjugation of נִבְרָא (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: להיברא \ לְהִבָּרֵא‎
  • action noun: היבראות \ הִבָּרְאוּת‎
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first נִבְרֵאתִי‎נִבְרֵאנוּ‎
second נִבְרֵאתָ‎נִבְרֵאת‎נִבְרֵאתֶם‎נִבְרֵאתֶן‎
third נִבְרָאנִבְרְאָה‎נִבְרְאוּ‎
present נִבְרָאנִבְרֵאת‎נִבְרָאִים‎נִבְרָאוֹת‎
future first אֶבָּרֵא‎ניברא \ נִבָּרֵא‎
second תיברא \ תִּבָּרֵא‎תיבראי \ תִּבָּרְאִי‎תיבראו \ תִּבָּרְאוּ‎תיבראנה \ תִּבָּרֶאנָה‎1
third ייברא \ יִבָּרֵא‎תיברא \ תִּבָּרֵא‎ייבראו \ יִבָּרְאוּ‎תיבראנה \ תִּבָּרֶאנָה‎1
imperative היברא \ הִבָּרֵא‎היבראי \ הִבָּרְאִי‎היבראו \ הִבָּרְאוּ‎היבראנה \ הִבָּרֶאנָה‎1
notes
  1. Uncommon in Modern Hebrew.

Verb

נִבְרָא • (nivra)

  1. first person plural future form of בָּרָא‎
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.