נבואה

See also: נבֿואה

Hebrew

Root
נ־ב־א

Noun

נְבוּאָה (transliteration needed) f (plural indefinite נְבוּאוֹת, singular construct נְבוּאַת־, plural construct נְבוּאוֹת־)

  1. prophecy
    • בראשית רבה, יז ה
      רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק אָמַר: ג׳ נוֹבְלוֹת הֵן: נוֹבֶלֶת מִיתָה שֵׁינָה, נוֹבֶלֶת נְבוּאָה חֲלוֹם, נוֹבֶלֶת הָעוֹלָם הַבָּא שַׁבָּת.
    • יגדל
      שֶׁפַע נְבוּאָתוֹ נְתָנוֹ אֶל אַנְשֵׁי סְגֻלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ.
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.