חירש
Hebrew
Alternative forms
- חֵרֵשׁ (defective spelling)
Adjective
חירש \ חֵרֵשׁ • (kherésh) (feminine חירשת \ חֵרֶשֶׁת, masculine plural חירשים \ חֵרְשִׁים, feminine plural חירשות \ חֵרְשׁוֹת)
- Deaf: unable to hear, especially as a permanent condition.
Noun
חירש \ חֵרֵשׁ • (kherésh) m (plural indefinite חירשים \ חֵרְשִׁים, feminine counterpart חירשת \ חֵרֶשֶׁת)
- A (male) deaf person, a non-hearing person.
- Leviticus 19:14, with translation of the English Standard Version:
- לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל ― You shall not curse the deaf or put a stumbling block before the blind
- Babylonian Talmud, tractate תרומות (“donations”) 1:1:
- רבן שמעון בן גמליאל אומר איזהו חרש, שהיה חרש מתחילתו אבל פקח שנתחרש הוא תורם והן מקיימין על ידיו
- Leviticus 19:14, with translation of the English Standard Version:
See also
- חֵרְשׁוּת
- כְּבַד שְׁמִיעָה
This article is issued from
Wiktionary.
The text is licensed under Creative
Commons - Attribution - Sharealike.
Additional terms may apply for the media files.