התגרש

to-infinitive: לְהִתְגָּרֵשׁ ‎
action noun: הִתְגָּרְשׁוּת ‎

Hebrew

Root
ג־ר־שׁ‎

הִתְגָּרֵשׁ • (hitgaresh) (hitpa'el construction)

Conjugation of הִתְגָּרֵשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְהִתְגָּרֵשׁ‎ action noun: הִתְגָּרְשׁוּת‎
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	הִתְגָּרַשְׁתִּי‎		הִתְגָּרַשְׁנוּ‎
	second	הִתְגָּרַשְׁתָּ‎	הִתְגָּרַשְׁתְּ‎	הִתְגָּרַשְׁתֶּם‎	הִתְגָּרַשְׁתֶּן‎
	third	הִתְגָּרֵשׁ	הִתְגָּרְשָׁה‎	הִתְגָּרְשׁוּ‎
present		מִתְגָּרֵשׁ‎	מִתְגָּרֶשֶׁת‎	מִתְגָּרְשִׁים‎	מִתְגָּרְשׁוֹת‎
future	first	אֶתְגָּרֵשׁ‎		נִתְגָּרֵשׁ‎
	second	תִּתְגָּרֵשׁ‎	תִּתְגָּרְשִׁי‎	תִּתְגָּרְשׁוּ‎	תִּתְגָּרֵשְׁנָה‎¹
	third	יִתְגָּרֵשׁ‎	תִּתְגָּרֵשׁ‎	יִתְגָּרְשׁוּ‎	תִּתְגָּרֵשְׁנָה‎¹
imperative		הִתְגָּרֵשׁ	הִתְגָּרְשִׁי‎	הִתְגָּרְשׁוּ‎	הִתְגָּרֵשְׁנָה‎¹
notes		Uncommon in Modern Hebrew.