הקריא

Hebrew
Root
ק־ר־א‎

Verb

הִקְרִיא • (hikrí) (hif'il construction)

  1. to read aloud; to recite
    • אפרת גוש, קופסה ביום
      והתנ״ך שלי זרוק על הרצפה
      כי אין תמונות בפנים.‎
      אתה היית מקריא לי כל פעם פרק,‎
      קצת לפני שהלכנו לישון.‎

Conjugation
Conjugation of הִקְרִיא (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לְהַקְרִיא‎
  • action noun: הַקְרָאָה‎
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first הִקְרֵאתִי‎הִקְרֵאנוּ‎
second הִקְרֵאתָ‎הִקְרֵאת‎הִקְרֵאתֶם‎הִקְרֵאתֶן‎
third הִקְרִיאהִקְרִיאָה‎הִקְרִיאוּ‎
present מַקְרִיא‎מַקְרִיאָה‎מַקְרִיאִים‎מַקְרִיאוֹת‎
future first אַקְרִיא‎נַקְרִיא‎
second תַּקְרִיא‎תַּקְרִיאִי‎תַּקְרִיאוּ‎תַּקְרֶאנָה‎1
third יַקְרִיא‎תַּקְרִיא‎יַקְרִיאוּ‎תַּקְרֶאנָה‎1
imperative הַקְרֵא‎הַקְרִיאִי‎הַקְרִיאוּ‎הַקְרֶאנָה‎1
notes
  1. Uncommon in Modern Hebrew.
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.