היניק
Hebrew
| Root |
|---|
| י־נ־ק |
Conjugation
Conjugation of הֵינִיק (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הֵינַקְתִּי | הֵינַקְנוּ | ||
| second | הֵינַקְתָּ | הֵינַקְתְּ | הֵינַקְתֶּם | הֵינַקְתֶּן | |
| third | הֵינִיק | הֵינִיקָה | הֵינִיקוּ | ||
| present | מֵינִיק | מֵינִיקָה | מֵינִיקִים | מֵינִיקוֹת | |
| future | first | אֵינִיק | נֵינִיק | ||
| second | תֵּינִיק | תֵּינִיקִי | תֵּינִיקוּ | תֵּינֵקְנָה1 | |
| third | יֵינִיק | תֵּינִיק | יֵינִיקוּ | תֵּינֵקְנָה1 | |
| imperative | הֵינֵק | הֵינִיקִי | הֵינִיקוּ | הֵינֵקְנָה1 | |
| notes |
| ||||
This article is issued from
Wiktionary.
The text is licensed under Creative
Commons - Attribution - Sharealike.
Additional terms may apply for the media files.