הימין

to-infinitive: לְהֵימִין ‎
action noun: הֵימָנָה ‎

Hebrew

Root
י־מ־ן‎

הֵימִין • (heimín) (hif'il construction)

Conjugation of הֵימִין (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְהֵימִין‎ action noun: הֵימָנָה‎
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	הֵימַנְתִּי‎		הֵימַנּוּ‎
	second	הֵימַנְתָּ‎	הֵימַנְתְּ‎	הֵימַנְתֶּם‎	הֵימַנְתֶּן‎
	third	הֵימִין	הֵימִינָה‎	הֵימִינוּ‎
present		מֵימִין‎	מֵימִינָה‎	מֵימִינִים‎	מֵימִינוֹת‎
future	first	אֵימִין‎		נֵימִין‎
	second	תֵּימִין‎	תֵּימִינִי‎	תֵּימִינוּ‎	תֵּימֵנָּה‎¹
	third	יֵימִין‎	תֵּימִין‎	יֵימִינוּ‎	תֵּימֵנָּה‎¹
imperative		הֵימֵן‎	הֵימִינִי‎	הֵימִינוּ‎	הֵימֵנָּה‎¹
notes		Uncommon in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.