הגדיל

to-infinitive: לְהַגְדִּיל ‎
action noun: הַגְדָּלָה ‎

Hebrew

Root
ג־ד־ל‎

From the root ג־ד־ל‎ (g-d-l); compare גָּדוֹל‎ (gadól).

הִגְדִּיל • (higdíl) (hif'il construction)

Conjugation of הִגְדִּיל (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְהַגְדִּיל‎ action noun: הַגְדָּלָה‎
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	הִגְדַּלְתִּי‎		הִגְדַּלְנוּ‎
	second	הִגְדַּלְתָּ‎	הִגְדַּלְתְּ‎	הִגְדַּלְתֶּם‎	הִגְדַּלְתֶּן‎
	third	הִגְדִּיל	הִגְדִּילָה‎	הִגְדִּילוּ‎
present		מַגְדִּיל‎	מַגְדִּילָה‎	מַגְדִּילִים‎	מַגְדִּילוֹת‎
future	first	אַגְדִּיל‎		נַגְדִּיל‎
	second	תַּגְדִּיל‎	תַּגְדִּילִי‎	תַּגְדִּילוּ‎	תַּגְדֵּלְנָה‎¹
	third	יַגְדִּיל‎	תַּגְדִּיל‎	יַגְדִּילוּ‎	תַּגְדֵּלְנָה‎¹
imperative		הַגְדֵּל‎	הַגְדִּילִי‎	הַגְדִּילוּ‎	הַגְדֵּלְנָה‎¹
notes		Uncommon in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.