דימם

to-infinitive: לְדַמֵּם ‎
action noun: דימום \ דִּמּוּם ‎

Hebrew

Root
ד־מ־ם‎

דימם \ דִּמֵּם • (dimém) (pi'el construction)

Conjugation of דימם \ דִּמֵּם (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְדַמֵּם‎ action noun: דימום \ דִּמּוּם‎
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	דיממתי \ דִּמַּמְתִּי‎		דיממנו \ דִּמַּמְנוּ‎
	second	דיממת \ דִּמַּמְתָּ‎	דיממת \ דִּמַּמְתְּ‎	דיממתם \ דִּמַּמְתֶּם‎	דיממתן \ דִּמַּמְתֶּן‎
	third	דימם \ דִּמֵּם	דיממה \ דִּמְּמָה‎	דיממו \ דִּמְּמוּ‎
present		מְדַמֵּם‎	מְדַמֶּמֶת‎	מְדַמְּמִים‎	מְדַמְּמוֹת‎
future	first	אֲדַמֵּם‎		נְדַמֵּם‎
	second	תְּדַמֵּם‎	תְּדַמְּמִי‎	תְּדַמְּמוּ‎	תְּדַמֵּמְנָה‎¹
	third	יְדַמֵּם‎	תְּדַמֵּם‎	יְדַמְּמוּ‎	תְּדַמֵּמְנָה‎¹
imperative		דַּמֵּם‎	דַּמְּמִי‎	דַּמְּמוּ‎	דַּמֵּמְנָה‎¹
notes		Uncommon in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.