ד־

• IPA^(key): /d-/

דְּ־‎ • (transliteration needed)

1. of
   • Kaddish

     ‏וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל
     שְׁמֵהּ דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.‎‎

     And extolled and honored, adored and lauded
     be the name of the Holy One, blessed be He.

   • בראשית רבה ע, טז

     [כט, יז] "וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת", אֲמוֹרָאֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן תִּרְגֵּם קוֹדְמוֹי: וְעֵינֵי לֵאָה הֲווֹ רַכִּיכִין, אֲמַר לֵיהּ: עֵינוֹהִי דְּאִימָּךְ הֲווֹ רַכִּיכִין

   • Talmud Bavli, Khagiga 2a

     ואיבעית אימא לעולם כדאמרי מעיקרא ודקא קשיא לך הא דרבינא לא קשיא

As demonstrated in the quotation from Bereishith Rabbah above in the phrases אֲמוֹרָאֵיהּ דְּרַבִּי and עֵינוֹהִי דְּאִימָּךְ, the possessed noun is inflected with personal suffixes agreeing with the gender and number of the possessor, with the preposition דְּ־‎ being prefixed to the possessor.

ד־‎ • (transliteration needed)

1. that

דְּ־‎ • (transliteration needed)

1. who, which, that, what

   ‏מַאי דִּכְתִיב‎

   may di-khtiv

   what [is the meaning of] what is written

   • a. 500 CE, Babylonian Talmud, Chagigah 2a:

     ‏ואיבעית אימא לעולם כדאמרי מעיקרא ודקא קשיא לך הא דרבינא לא קשיא‎

     And if you wish, say: Actually, it is what we said initially, and as for that which poses a difficulty to [the opinion] of Ravina, it's not difficult.