ברית

Hebrew

Noun

בְּרִית • (brit) f (plural indefinite בְּרִיתוֹת‎, singular construct בְּרִית־, plural construct בְּרִיתוֹת־‎)

covenant, alliance
(Judaism) bris, brit milah

Declension

Declension of בְּרִית

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
	State	Form	Person	m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	בְּרִית	first	בְּרִיתִי‎		בְּרִיתֵנוּ‎
	definite	הַבְּרִית‎	second	בְּרִיתְךָ‎	בְּרִיתֵךְ‎	בְּרִיתְכֶם‎	בְּרִיתְכֶן‎
	construct	בְּרִית־	third	בְּרִיתוֹ‎	בְּרִיתָהּ‎	בְּרִיתָם‎	בְּרִיתָן‎
plural	indefinite	בְּרִיתוֹת‎	first	בריתותיי \ בְּרִיתוֹתַי‎		בְּרִיתוֹתֵינוּ‎
	definite	הַבְּרִיתוֹת‎	second	בְּרִיתוֹתֶיךָ‎	בריתותייך \ בְּרִיתוֹתַיִךְ‎	בְּרִיתוֹתֵיכֶם‎	בְּרִיתוֹתֵיכֶן‎
	construct	בְּרִיתוֹת־‎	third	בְּרִיתוֹתָיו‎	בְּרִיתוֹתֶיהָ‎	בְּרִיתוֹתֵיהֶם‎	בְּרִיתוֹתֵיהֶן‎

Derived terms

Anagrams

רבית‎

Ladino

Etymology

From Hebrew בְּרִית‎.

Noun

ברית m (Hebrew spelling, Latin spelling brit)

(Judaism) brit milah, bris

Synonyms

ברית מילה‎ (brit milá)

Yiddish

Etymology

From Hebrew בְּרִית‎.

Noun

ברית • (bris) m, plural בריתן‎ (brisn)

(Judaism) bris

This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.